רקע נוצרי לספרות הקבלה בימי הביניים ועיבודיה הנוצריים בתקופת הרנסנס

תאריך: 
ב', 06/20/2016
מחבר: 
ד"ר יהודית וייס

במחקרי אני עוסקת בכתבי קבלה מימי הביניים ובודקת את זיקותיהם לעולם הנוצרי, שבו הם התגבשו והועלו על הכתב, וכן את עיבודיה הנוצריים של הקבלה בתקופת הרנסנס. מטרתי בעבודת המחקר לשמור על איזון בין נקודת המבט המבקשת להכיר את המסורות הקבליות כשהן לעצמן, לבין נקודת המבט המבקשת להבין אותן מתוך הקשריהן השונים – הפנים-יהודיים והחוץ-יהודיים. אספר על שני תחומי מחקר שבהם אני עוסקת בשנים האחרונות, הממחישים את העניין והחשיבות הרבה בהבנת תופעות תרבותיות יהודיות גם מתוך הקשריהן הרחבים.

פרט לחיבור האנונימי 'ספר הבהיר', חיבורי קבלה הופיעו ונכתבו לראשונה בשליש הראשון של המאה השלוש עשרה. שאלות רבות אופפות את הופעתה של הקבלה, ולמרות המחקר הרב שנעשה, החומר החדש שמתפרסם ותובנותיהם החשובות של החוקרים – השאלות המרכזיות ביחס לקורפוס זה למעשה טרם נפתרו. בין השאר מתמודדים החוקרים עם שאלות כגון כיצד להבין את הופעתם במקביל של כמה זרמים קבליים בפרק זמן קצר? מה היחס בין החיבורים שזהות מחבריהם ידועה לבין קורפוסים אנונימיים? ובעיקר – מה מקור מסורותיהם של המקובלים הראשונים?

הנחת העבודה שלי היא כי התמונה התאולוגית המשורטטת אצל המקובלים במאה השלוש עשרה שואבת ממקורות והקשרים תרבותיים מגוונים, וכי לצד המקורות היהודיים, שהם בוודאי נקודת ההתייחסות העיקרית של כותבים אלו, חלק מן הנושאים והמאפיינים של ספרות הקבלה עשויים להיות מובנים יותר כאשר גם הרקע החוץ-יהודי מובא בחשבון. בהקשר זה אני מצביעה במחקרי על כך שהמאה השלוש עשרה מסמנת לא רק את ראשיתה של הקבלה היהודית, אלא גם את ראשיתה של מה שמכנים חוקרי נצרות 'המיסטיקה החדשה'. תקופה חדשה זו במיסטיקה הנוצרית מתאפיינת בהרמנויטיקה חדשה לכתבי הקודש ובייחוד לשיר השירים, במבעים מיסטיים חדשים, בהופעת סוגות ספרותיות חדשות ובשינויים מרחיקי לכת במעמדן הדתי והמיסטי של נשים. במחקרי אני בוחנת כמה מן המאפיינים הבולטים של קבלת המאה השלוש עשרה על רקע תמורות אלו בעולם הנוצרי מתוך ניסיון להבין טוב יותר את הרקע לעלייתם והתגברותם של מאפייניה של ספרות הקבלה, כמו גם את העולם הימי-ביניימי התוסס והמגוון שבו הופיעה ספרות זו.

תחום מחקר אחר שבו אני עוסקת משתייך מבחינת תכניו הקבליים לתקופת ימי הביניים, אולם מבחינה היסטורית ותרבותית – לתקופת הרנסנס. מדובר בתופעה תרבותית רנסנסית המכונה במחקר 'קבלה נוצרית', ועניינה כתביהם של שורת כותבים נוצרים קתוליים, רובם בני המחצית הראשונה של המאה השש עשרה, אשר למדו את כתבי הקבלה במקורם מתוך שכנוע עמוק כי הקבלה היא תורת אמת המבטאת את משמעותו העמוקה של האוונגליון. כותבים אלו אימצו למעשה את הנרטיב היהודי המסורתי של הקבלה, ולפיו הקבלה היא התורה שבעל פה שמשה קיבל בסיני והיא עברה בשרשרת אוראלית מדור לדור; בכוחה להסביר את רזי התורה הכתובה – הברית הישנה והחדשה כאחת. מדובר בכותבים משכבות האליטה הגבוהות ביותר – מזרחנים, אנשי כמורה בכירים וחוקרי מקרא, שקראו היטב בשפות המקור של הקבלה – עברית וארמית. הודות לכך יכלו אותם כותבים לקרוא בכתבי הקבלה במקורם, לתרגמם ללטינית, לפרשם בהתאם לתפיסותיהם העצמאיות ולשלב יסודות מֹתוכם בחיבוריהם.

מבין אלה, אני חוקרת בשנים האחרונות שני כותבים מרכזיים ומרתקים:

האחד הוא הקרדינל אג'ידיו מויטרבו (1470–1532), ראש המסדר האוגוסטיני שהיה מקורב מאוד לאפיפיור קלמנס השביעי. אג'ידיו פיתח תפיסה היסטורית-משיחית המבוססת על תבנית עשר הספירות. הוא כתב כמה חיבורים ברוח זו, בהם החיבור המאוחר scechina, כלומר – 'שכינה', המבטא את רוחו המיוחדת ואת רוחב אופקיו. בחיבור זה מתוארת הספירה העשירית שבמערכת הספירות, המכונית 'שכינה', וכן מתוארים עקרונות קבלת הספירות, תוך התייחסות עשירה ומרתקת לעולם הקלסי מחד גיסא ולמציאות הפוליטית שבה היה מעורב אג'ידיו סביב שנת 1530 מאידך גיסא. מבין חיבוריו, החיבור 'ספרון על האותיות העבריות' זכה לתרגום עברי פרי עטו של יהודה ליבס.

הכותב האחר העומד במוקד מחקרי הוא הכותב הצרפתי גיום פוסטל (1510–1581). פוסטל פיתח שיטה תאולוגית המשלבת בין מבנים משיחיים מבית מדרשו של יואכים מפיורה (בן המאה השתיים עשרה) לבין עקרונות קבלת הספירות, וביטא בדרך זו גם תפיסה עצמית-משיחית רדיקלית. פוסטל חיבר את פירוש הלטיני הרציף הראשון לספר הזוהר, לספר הבהיר, למדרש בראשית רבה ועוד. רוב תרגומיו הלטיניים, שבהם שילב הערות פרשנות, לא ראו אור. חלק מפירושו לזוהר בתרגום לעברית פרי עטי עתיד לראות אור בקרוב; החיבור המיסיונרי 'טעם הטעמים' שחיבר פוסטל בשפה העברית עתיד אף הוא לראות אור בקרוב במהדורה מוערת פרי עטי.

נושא: 
יהדות ונצרות
קבלה ותורת הנסתר
תאוריית הנשגב
תרבות יהודית
יהדות
חיפוש אחר מהות הקיום
שתף: 
> חזרה לכל הפירסומים